Your search results

השקעות נדל”ן בחו”ל – כלכלת גרמניה פוסט קורונה

Posted by Tanya Yujelevski on 02/10/2020
0

איזו מדינה תנצח בעולם פוסט-המגפה?

רמז: אלה לא יהיו ארצות הברית או סין.

תארו לעצמכם מדינה, מעצמה כלכלית מערבית גדולה, אליה נגיף הקורונה הגיע באיחור, אך הממשלה, במקום להכחיש ולעכב, פעלה מוקדם. היא הייתה מוכנה לבדיקות ולעקוב אחר מגע כדי "לשטח את העקומה" במהירות והגבילה את אחוזי התמותה שלה לסדרי גודל נמוכים מאלה של כל מדינה תעשייתית מערבית גדולה אחרת. ריסון הנגיף איפשר הסגר קצר וממוקד, שעזר להגביל את האבטלה ל-6 אחוזים בלבד. בתוך זרם של שבחים בינלאומיים, מנהיג המדינה הצפוי למדי ומשעמם חווה עלייה עצומה בשביעות הרצון העממית, ל-70% לעומת 40 אחוזים לפני כן.

תמונת ראי זו של אמריקה תחת הנשיא טראמפ היא גרמניה בפיקוחה של הקנצלרית אנגלה מרקל. הפופולריות הגואה שלה דחקה לשוליים הפוליטיים את הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני. איגודים גרמנים עבדו בצמוד לבוסים כדי לשמור על מפעלים פתוחים ותנאי העסקה בטוחים לרוב (תעשיית אריזת הבשר של המדינה הייתה יוצאת דופן בולטת). ממשלתה של גב' מרקל תיאמה עם כל המדינות הגרמניות כדי להכיל את המגיפה ועם חברי האיחוד האירופי על מנת להקים קרן הבראה למדינות שנפגעו באופן הקשה ביותר מהנגיף.

החוזקות שמגלה גרמניה הופכות אותה לכלכלה הגדולה עם הסבירות הגבוהה ביותר לשגשג בעולם שלאחר הפנדמיה.

נגיף הקורונה מאיץ תפנית כלפי פנים בקרב כלכלות לאומיות – תהליך שהחל עם המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008. הממשלות נוטלות יותר ויותר שליטה בכל ההיבטים בחיים הכלכליים, מריצות חובות ציבוריים כדי לשמור על הצמיחה בחיים ומטילות חסמים חדשים על סחר חוץ ועל הגירה. רק הצד הווירטואלי של כלכלת העולם פורח, כאשר אנשים עובדים, משחקים וקונים באינטרנט.

אילו מדינות יפרחו בנוף הכלכלי המעוצב מחדש הזה? למרות הדומיננטיות הטכנולוגית שלהן, ארצות הברית וסין גובות יותר מדי חובות וממשלותיהן זכו לביקורת נרחבת על איך שהן מטפלות במגפה. וייטנאם נראית מבטיחה, מעצמת ייצוא מתפתחת עם ממשלה שעצרה את הנגיף ביעילות. לרוסיה יש כלכלה מסקרנת גם כן, מכיוון שהנשיא ולדימיר פוטין פועל כבר שנים לאטימת מדינתו מלחץ פיננסי זר, מהלך הגנתי שיוכיח ערך רב יותר ויותר בעולם של דה-גלובליזציה.

אבל ככל הנראה הזוכה הגדולה תהיה גרמניה. תגובתה למגפה הדגישה את נקודות החוזק הקיימות: ממשל יעיל, חוב נמוך, מוניטין של מצוינות תעשייתית המגנה על יצואו גם עם ירידת הסחר העולמי ויכולת הולכת וגדלה ליצור חברות טכנולוגיה מקומיות בעולם הנשלט על ידי ענקיות אינטרנט סיניות ואמריקניות.

בעוד שמדינות אחרות חוששות שהפיטורים האחרונים עלולים להפוך לקבועים, מרבית העובדים הגרמנים נשארו בשכר בזכות התרחבות מהירה של ה"קורצארבייט", מערכת ממשלתית בת מאה שנים שמשלמת לחברות כדי לשמור על עובדים בשעות מקוצרות בתקופות של משברים זמניים. גרמניה הצליחה להרחיב את הקורצארבייט – ועוד הרבה באמצעות שירותים סוציאליים – הודות לחסכנות המפורסמת שלה. במהלך השנים הארוכות שבהן גב' מרקל דחקה במדיניות צנע על חברות האיחוד האירופי, הם לעגו לה וקראו לה "עקרת בית שוואבית", ארכיטיפ של הגרמני חסכן השומר לחם מעופש לכופתאות. הם לא צוחקים עכשיו.

מכיוון שגרמניה נכנסה למגפה עם עודף ממשלתי, היא יכולה לתמוך בכלכלה שלה בזמני סגר באמצעות תשלומים ישירים למשפחות, הפחתות מיסים, הלוואות לעסקים וסיוע אחר בהיקף של 55 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי, או פי ארבעה יותר מהארצות הברית. גרמניה גם הייתה מסוגלת ומוכנה, לראשונה, לספק כספי חירום למדינות שכנות שהתלוננו זה מכבר על קמצנות גרמנית שפוגעת ביבשת כולה. המהלך הזה היה נדיב וגם מחוכם: מדינות אלה מסוגלות כעת להרשות לעצמן ייצוא גרמני יותר מאשר בעבר.

אולם גרמניה אינה מורידה את מחויבותה לתקציבים מאוזנים. מכיוון שחלק ניכר מההוצאה הזו מקורו בחסכונות, החוב הציבורי של גרמניה צפוי לעלות, אך רק ל -82% מה- G.D.P. – נטל חוב קל בהרבה מזה של ארצות הברית ומדינות מפותחות אחרות, שמבזבזות הרבה פחות על חבילות הצלה כלכליות.

הספקנים אומרים כי גרמניה נשענת כעת בצורה מסוכנת על יצוא תעשייתי, במיוחד לסין, בתקופה של האטת הסחר העולמי. גרמניה מודעת היטב לסיכונים הללו, ודוחפת לחדש את היצואנים המובילים שלה, חברות הרכב הגדולות. באמצעות רגולציה ושיימינג ציבורי, היא מפעילה לחץ על יצרניות הרכב לעבור ממנוע הבעירה הרווחי למכוניות החשמליות של העתיד. שטוטגרט, ביתם של פורשה ומרצדס בנץ, אסרה על מנועי דיזל ישנים יותר בתחומי העיר.

גרמניה גם עושה דחיפה גדולה אם כי קצת מאוחרת להפוך למעצמה טכנולוגית תחרותית יותר. היא משקיעה מאמץ במחקר ופיתוח דומה לזה של ארצות הברית (כ -3 אחוזים מהתוצר) ויש לה תוכנית ארוכת טווח ליצירת מערכת אקולוגית יזמית הדומה לזה של עמק הסיליקון, בה בעלי הון מתדלקים חברות סטארט-אפ מבטיחות. תעשיית הטכנולוגיה של גרמניה אינה משולמת, כמו הקריסה האחרונה והפתאומית של חברת הטכנולוגיה הפיננסית Wirecard, שהעלתה שאלות לגבי ערנות הרגולטור הפיננסי של גרמניה. אך רבות מההצלחות הראשונות של התעשייה, עותקים של חברות קניות מקוונות ואספקת מזון אמריקאיות, הולכות וגדלות במהירות.

תוכנית החילוץ הכלכלית הגרמנית כוללת 56 מיליארד דולר עבור חברות סטארט-אפ שיכולות לבצע דיגיטציה של תעשיות מסורתיות, תוך שימוש בבינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשות אחרות. לצד צרפת, גרמניה הודיעה לאחרונה על מה ששר הכלכלה שלה כינה "מונשוט" דיגיטלי, שמטרתו ליצור ענן אינטרנט אירופי שיתחרה באלה של אמריקה וסין.

גרמניה היא חברה שמרנית ומזדקנת, אך הנחות המבקרים לגבי זה שהיא איטית מדי בשביל שינוי הוכחו בעבר כשגויות. בתחילת שנות האלפיים, כאשר חשבו על גרמניה כ"איש החולה של אירופה", היא אימצה רפורמות בשוק העבודה שהשיבו את מעמדה ככלכלה היציבה ביותר ביבשת. כאשר המגיפה מאיצה את קצב הדיגיטליזציה והדה-גלובליזציה ומגבירה את החוב העולמי, גרמניה בולטת בזכות חוסר חולשתה היחסית לאתגרים הללו, ובזכות ממשלה שמוכנה לטפל בהם.

  • יצירת קשר

Compare Listings