ואכן בשנים האחרונות עיצוב של חדרי הרחצה עבר סוג של מהפכה מחשבתית, עם שילובים יצירתיים של ריהוט ואיבזור באיכות גבוהה, וכן מגוון רחב של תוספות ואלמנטים מעולם הספא. עברנו מהעידן המשעמם של חדרי האמבטיה הפונקציונליים לעידן מרגש של מקדשים אמיתיים עבור נוחות, אושר ורווחה.
שטיחים ואריגים מתקשרים תמיד למושגים של שגשוג, אמידות והצלחה, ומיותר לציין כי הם יכול להיות כל דבר חוץ ממשעממים, אבל איפה מוצאים אותם? בעולם של שטיחים, קניות באינטרנט לא יביאו אתכם רחוק, כי הסוחרים הטובים ביותר יודעים את החשיבות של ניסיון מעשי. אחרי הכל, שטיח הוא הרבה יותר מאשר מידות והדפסים. הבד והתחושה למגע חשובים באותה מידה.
שנת 2018 מביאה איתה טרנדים חדשים ומרגשים לעיצוב הפנים הביתי. אספנו עבורכם את חמשת המגמות הבולטות:
עבור אנשים מסויימים, צמחים הם אביזר חובה בבית. עבור אחרים, טיפול בעציצים הוא עוד מטלת בית מייגעת. בעולם העיצוב, על כל פנים, הם זוכים השנה לעדנה מחודשת, הן בזכות הכמיהה שלנו לעולם הטבע ואולי גם בזכות האינסטגרם, אשר יודע לצייר יפה את האסתטיקה הבוטנית.
בית לא יכולה לחשוף את החמימות, הנעימות ואת הטבע המיוחד שלו כל עוד הוא לא מרוהט במלואו. עם זאת, חיפושים אחר הספה הנכונה, המטבח האידיאלי או שולחן האוכל המושלם דורשים זמן ויכולים לגרום להרבה לחץ בדרך. בברלין קיימים מספר מוקדים אשר מרכזים את המותגים הגדולים בעולם בתחום העיצוב והריהוט לבית. להלן הרשימה:
במהלך השנים האחרונות רחוב Torstrasse שבשכונת מיטטה ביסס את עצמו כ"רצועת העיצוב" של ברלין. הרחוב מתהדר לא רק בחנויות בוטיק קטנות וקסומות, דוגמת חנות האביזרים המהממת Jean & Lily אלא מתגאה גם בכמה מהשמות הגדולים ביותר בעולם העיצוב העולמי.
רשת העיצוב האיטלקית Poliform and Varenna בחרה לבסס כאן את הסניף הגרמני הראשון שלה, בכתובת הנוצצת Torstrasse 149, בקומת הכניסה של בניין המגורים המרשים שנבנה ע"י הקבוצה האדריכלית Graft. בעוד ש Poliform מייצרת רהיטים מעוצבים, Varenna היא החנות ללכת אליה אם אתם מעוניינים לרכיב מטבח עם שימוש בחומרים כמו עץ, שיש, פלדה ואלומיניום. החנות מנוהלת על ידי צמד מעצבי הפנים קלאודיה רושק וארנו שניידר מקבוצת Ruby Design Living. לשניים חנות נוספת במיטטה, ליד התחנה של Nord Bahnhof, בה הם מציגים את העיצובים המודרניים שלהם.
בצד השני של הרחוב, ממול ובאלכסון, היכן שפעם שכן בית-דפוס להוצאת ספרים, ממוקמים כעת אולמות התצוגה של B&B Italia, Fritz Hansen, Bulthaup ו- Agape, שמהווים חלק מאימפריית הריהוט של ווילפרד למברט. סוחר הרהיטים הברלינאי הוותיק הזה החל את הקריירה שלו עם חנות בשם "מינימום" במתחם הקניות "סטילוורק", היכן שהוא מנהל כיום את החנויות Bulthaup ו- USM Vitr. בשנת 2011 הוא פתח חנות נוספת, המיועדת עבור קהל צעיר יותר, בתוך מתחם Aufbau Haus שבכיכר מוריץ בקרויצברג .
עבור חסידי העיצוב הסקנדינבי רחוב Torstrasse מהווה גן עדן אחד גדול. רשת הרהיטים הדנית Bolia פתחה כאן את הסניף השני שלה (הראשון ממוקם בשכונת שרלוטנבורג) על הפינה עם רחוב Chausseestraße . צוות מעצבי הפנים של החנות יתאימו עבורכם רהיטים "פשוטים" וקווים נקיים בהתאם למסורת הצפונית. כאן גם ניתן להכין ריהוט לפי הזמנה, במידת הצורך. במידה וחפצה נפשכם בריהוט סקנדינבי וינטג', סורו לחנות Stue Berlin הממוקמת בכתובת Torstrasse 70.
החנות נמצאת כאן מאז שנת 1999(מה שהופך אותה לאחת מחנויות הריהוט הוותיקות ברחוב) ומתמחה בגופי תאורה, אגרטלים, אומנות וריהוט מדנמרק. בכתובת Torstrasse 147 תמצאו את "Kippis", אותה פתחו זוג אספני האומנות הפינית קרי וסוזנה קנטי. ב"קיפיס" (מפינית: "הידד" או "לחיים!") תמצאו לצד קלאסיקות של המעצבים הגדולים דוגמת אלבר אאלטו ואילמרי טפיאובאארה גם עיצובים מודרניים של ריהוט וקרמיקה.
"Horzon Mobel" של היזם ואיש-האשכולות רפאל הורצון קיימת ברחוב מאז 1998 ומתמחה במערכות מדפים בהתאמה אישית. אם אתם מעוניינים בפיסת ריהוט ברלינאית אמתית, אז החנות שלו בכתובת Torstrasse 106 היא המקום בשבילכם.
מתחם הקניות Stilwerk אשר חוגג השנה 15 שנים להקמתו וממוקם ב-Kantstrasse 17 הוא נקודת ההתחלה המושלמת עבור המתעניינים בעיצוב מודרני. ארבעת הקומות של הקניון כוללות בין השאר מטבחים מעוצבים של שמות גדולים כגון Poggenpohl ו- Bulthaup, לצד מותגים כמו Vitra ו Ligne Roset, עם חנויות דגל משלהם. אבל סטילוורק הוא יותר מסתם קניון; היא גם נקודת מפגש חשובה עבור אוהבי העיצוב. מדי שנה מגזין סגנון חיים A & W מכבד את "מעצב השנה" שלה עם תערוכה במבואה של סטילוורק. בנוסף, המקום מקיים לעתים קרובות אירועים נוצצים ודיוני פאנל בתחום העיצוב.
במהלך טבעי נפתחו סביב סטילוורק חנויות ריהוט רבות בשנים האחרונות. ישירות ממול למתחם למשל, תמצאו את אולמות התצוגה של Dopo Domani- שלוש קומות של מותגי ריהוט כמו B & B Italia, Minotti ו-Cappellini. בכתובת Kantstrasse 150 תמצאו את אולם התצוגה של Bisazza אשר תוכנן ע"י האדריכל והמעצב האיטלקי פביו נובמברה. כאן תוכלו לראות את אריחי הפסיפס והקרמיקה המפורסמים של מותג היוקרה האיטלקי. ובבניין הצמוד, מס' 149, תמצאו את האמבטיות האיטלקיות המשובחות ביותר בחנות בעלת השם האקזוטי Marmo e Terracotta. בעלת החנות אנליסה ברונו, אשר עברה לברלין מאיטליה בתחילת שנות ה-90, מייבאת אריחים ואבן טבעית עבור חדרי אמבטיה, כמו גם אמבטיות נפלאות וריהוט נלווה של המותג Agape.
ואם אתם בעניין של יצירות אקסקלוסיביות ובלעדיות, סורו לכתובת Mommsenstrasse 3 שליד הק'ודם, היכן שנמצאים חדרי הגלריה החדשים של האנס-פיטר יוקום אשר נחשב לאחד מסוחרי הרהיטים הנודעים של ברלין. יוקום מתמחה מאז שנות ה-80 בפיסות עיצוב וריהוט מודרני מהמאה ה-20 והמחירים בהתאם.
באזור הווילות של מחוז גרונוולד, אשר בדרום-מערב העיר, תוכלו למצוא את Villa Harteneck המפוארת. את המקום ניהל במשך שנים רבות מעצב הפנים פרנק שטיובה, ומאז 2014 היא מנוהלת ע"י מעצבי הפנים אולריך שטיין והרוויג קרמר ונקראת כעת בפשטות "הווילה". בבית ההיסטורי הזה בן 2 הקומות, ישנה מחלקה לסידורי פרחים וכן אוספי ריהוט של שמות כגון Promemoria, Baxter, Walter Knoll, Paola Lenti ו- Poltrona Frau. המקום מציע שירותים של צוות אדריכלים, מעצבי פנים ומומחים לתכנון מרחבי עבור הלקוחות האמידים שלהם. בגינה המפנקת של הווילה, עם חלקת הדשא המפוארת והמזרקות העתיקות, ניתן גם לארח אירועי יוקרה פרטיים.
עבור חובבי הארכיטקטורה אין כיום באירופה עיר מרגשת יותר מברלין– ולא רק בגלל המבנים ההיסטוריים של פרידריך שינקל או עבר הבאוהאוס המפואר שלה. אווירה של שינוי ותחושת ה-'unfinishedness' המאפיינת חלקים רבים של העיר עד עצם היום הזה מושכים אליה את מיטב האדריכלים הבינלאומיים. ואכן, חלקם זכו לפריצת הדרך הגדולה שלהם דווקא כאן בברלין.
קחו לדוגמה את דניאל ליבסקינד- אדריכל יהודי, בן להורים ניצולי שואה, אשר עלה לארץ מפולין בשנות ה-50 וכיום המתגורר בניו-יורק. המשכן שהוא תכנן עבור המוזיאון היהודי בברלין בשנת 1999 זיכה אותו באין-ספור פרסים והפך אותו בן-רגע ל"כוכב" חדש בעולם האדריכלות העולמי.
הצורה הבסיסית של הבניין מזכירה זיגזג, עם שלושה צירים תת-קרקעיים, המסמלים את ההיבטים השונים של יחסי יהודים / גרמנים. אחד הצירים מוביל אל "גן הגלות" המטריד, שהמבנה והעיצוב שלו מעניקים למבקרים תחושה מוחשית של חוסר האוריינטציה שהגלות מייצגת.
15 שנה מאוחר יותר תכנן ליבסקינד את האקדמיה של המוזיאון היהודי הממוקמת ממש ממול למבנה המוזיאון, בבניין אשר שימש בעבר כשוק פרחים. בניין האקדמיה כולל אודיטוריום, ספרייה, ארכיון וחלל משרדים גדול. מבחינת ויזואלית, ליבסקינד מתייחס לארכיטקטורה של המוזיאון היהודי בבניין האקדמיה, כשצורות הקובייה מגלמות וריאציות שונות על הנושאים הארכיטקטוניים שנמצאים בבניין המוזיאון הראשי.
הפרויקט הנוכחי של דניאל ליבסקינד מדגים (בצדק רב) כי המיומנות האדריכלית שלו חורגת מעבר לתכנון מוזיאונים ומבנים ציבוריים- מדובר בבניין מגורים חדש במיטטה, על רחוב Chausseestraße , לא רחוק ממטה שירות הביון הפדרלי. בנייה לצורך מגורים, במיוחד בבית דירות משותף, מייצגת עבור ליבסקינד את "פסגת האמנות האדריכלית", בכך שהיא מאחדת תחת קורת גג אחת אנשים שונים ויוצרת עבור כל אחד מהם פינה שאפשר לקרוא לה "בית".
הבניין, שעבודתו הושלמה בשנה שעברה, משתרע על שטח של 6,000 מ"ר וכולל 73 יחידות מגורים, בנות שניים עד ארבעה חדרים כ"א. בשל העיצוב הייחודי שלו, בעל החלונות הזוויתיים והקירות המשופעים, עם אריחי הפורצלן התלת-ממדיים בצורת מעוינים המעטרים את החזית, המבנה בולט למרחקים ונועד לשקף את ברלין החדשה- צעירה, עצמאית ותוססת.
הקולגה הבריטי של ליבסקינד- דיוויד צ'יפרפילד, כבר תכנן מספר בנייני- מגורים עבור ברלינאים בעלי מודעות לסגנון וטוב-טעם. אחד מהם הוא המשרד של צ'יפרפילד עצמו, הממוקם ברחוב Joachimstraße שמיטטה. ממוקם בין שני בנייני משרדים תקופתיים, המבנה תופס מיד את העין בשל חזית הבטון המודרנית שלו, עם חלונות ענקיים, המזכירים ואריאציות שונות לצורה גיאומטרית של הקובייה.
בשנת 1997 צ'יפרפילד הוזמן על ידי הקרן למורשת התרבות הפרוסית להכין תכנית אב עבור שיפוץ "המוזיאון החדש" (Neue Museum) ב"אי המוזיאונים" של ברלין. המוזיאון, אשר תוכנן במקור על ידי אחד מתלמידיו של שינקל, שוחזר על ידי צ'יפרפילד בקפידה רבה והושלם בעזרת אלמנטים עכשוויים. גרם המדרגות המרכזי, בעל הזרועות הכפולות, מדגים בצורה מרשימה את יחסי הגומלין בין הארכיטקטורה הישנה לחדשה- צ'יפרפילד שילב באומץ אלמנטים של בטון מודרני עם קירות לבנים לא מטויחים ויציקות גבס היסטוריות. עבודת השחזור לקחה כעשור והמוזיאון נפתח מחדש למבקרים בשנת 2009.
בנוסף לפרסים הרבים בתחום האדריכלות להם זכה הפרויקט, הוא זיכה את צ'יפרפילד בכבוד נוסף- הזדמנות נדירה למדי לעצב מחדש את Neue Nationalgalerie ("הגלריה הלאומית החדשה") של אדריכל הבאוהאוס הנודע מיס ון דר רוהה. עבודת השחזור החלה בחורף 2015 וצפויה להסתיים בעוד כארבע שנים.
הנושאים המקשרים בין הפרויקטים של דיוויד צ'יפרפילד הם המורשת האדריכלית של ברלין והמורשת התרבותית שלה. זה ניכר גם בעיצוב פרויקט המגורים האחרון שלו כאן בעיר- Palais Varnhagen. שם הפרויקט מאזכר את הסלון המפורסם בעל השם הזהה אותו פקדו בקביעות במהלך המאה ה-19 אושיות תרבות כגון היינריך היינה, פרנץ גרילפרצר, האחים שלגל ומשפחת מנדלסון. ממוקם באותו רחוב בדיוק, בכתובת Französische Straße 56-60, ארמון עירוני זה בא להחיות בעזרת אלמנטים מודרניים את זוהר העידן שחלף.
צ'יפרפילד לא רק תכנן את המבנה עצמו אלא היה אמון גם על עיצוב הפנים: בארבעת הטרקלינים של המתחם מקבלים את פני האורחים ציורים ענקיים של הצייר הגרמני כריסטיאן הוישן המתארים את המארחת האגדית של הסלון המקורי- רחל וארנהאגן ואת חבריה המפורסמים; החדרים בכל הדירות מתהדרים בתקרות גבוהות ומצוידים ברצפת פרקט מובחרת; חדרי האמבטיה מלוטשים באבן טבעית.
צ'יפרפילד נלהב מאוד מההזדמנויות הרבות שיש לברלין להציע, לא רק עבור אדריכלים ותיקים כמוהו, אלא גם עבור אלה שנמצאים בתחילת דרכם: " בעיר יש עדיין הרבה בניינים שניתן להפוך למשהו מאוד מיוחד בעלויות יחסית נמוכות " הוא אומר בראיון למהדורה האמריקנית של Architectural Digest . ואכן, צ'יפרפילד כל כך אוהב את ברלין עד שהוא מתכנן לעבור לגור בעיר בשנים הקרובות, ובימים אלו בונה כאן בית לעצמו ולמשפחתו.
גם סר נורמן פוסטר, שהיה מורו ורבו של דיוויד צ'יפרפילד, הטביע את חותמו על ברלין, כשזכה בשנת 1995 במכרז כלל-אירופאי רחב לעצב מחדש את כיפת הרייכסטאג, המהווה את אחד הסמלים החשובים של העיר. העיצוב המודרני שלו, המשלב זכוכית ופלדה, זכה לתשבחות רבות וכעבור 10 שנים הוא נקרא לשחזר שוב את הצלחתו, כשהוזמן לעצב את "המוח של ברלין"- כיפת הספרייה של מחלקת הבלשנות באוניברסיטה הפתוחה של ברלין, אשר בשכונת דאהלם. הכיפה נועדה לדמות את צורת המוח האנושי, במבנה המאכסן מעל 700,000 ספרים ויותר מ -600 תחנות עבודה.
האדריכל הבינלאומי הנודע פיליפ סטארק הצטרף גם הוא למגמה, והביא לעיר את החזון העיצובי הייחודי שלו בפרויקט מגורים יוקרתי הנקרא .“Yoo Berlin” הפרויקט, שעבודתו הושלמה בתחילת השנה, ממוקם על גדת נהר השפריי שבמיטטה, בכתובת Friedrichstraße 95 הנוצצת, וכולל 87 דירות יוקרה המתפרסות על פני 10 קומות, כשבקומת הקרקע ישנו אזור ספא וחדר כושר המיועדים לדיירי הבניין.
סטארק הגה ארבעה קווי עיצוב שונים לדירות בבניין- "טבעי", "מינימליסטי", "קלאסי" ו"תרבותי", ולקונים הפוטנציאלים ניתנה ההזדמנות לבחור ביניהם, כפי שהוא הסביר בעת השקת הפרויקט בשנת 2010: "אם זוג צעיר או משפחה מעוניינים בדירה, אנחנו משחקים איתם סוג של משחק: אנחנו מראים להם תמונות של עץ, תינוק, מראה, נוף ועוד. הם אומרים לנו אילו מהתמונות הם אוהבים ואילו לא, ולפי זה אנחנו מתאימים להם את הסגנון שלדעתנו הכי יתאים להם מבין ארבעת הסגנונות. בעיקרו של דבר, אנחנו עוזרים לאנשים לגלות את הסגנון שלהם".
לגרמניה יש גם אדריכלים מפורסמים משלה להתגאות בהם, דוגמת קבוצת Graft ששמה יצא למרחקים. הקבוצה מורכבת משלושה אדריכלים גרמניים בשנות ה-40 המוקדמות לחייהם, אשר התפרסמו בעולם לאחר שתכננו את בית הקיץ של השחקן ההוליוודי בראד פיט ונחשבים מאז לחברים קרובים של כוכב הקולנוע. הם אף מלווים אותו בתכנון הפרויקט האדריכלי הראשון שלו בדובאי- מלון חמישה כוכבים שנבנה לפי עקרונות "אדריכלות ידידותית לסביבה".
לאחר תכנון אין-ספור פרויקטים ברחבי העולם, התפנתה הקבוצה להשיק בשנת 2012 את בניין המגורים הראשון שלהם בברלין, על הגבול שבין מיטטה לפרנצלאור ברג, בכתובת Torstrasse 149. הארכיטקטורה של הפרויקט מתכתבת במודע עם הבניינים התקופתיים ("אלטבאו") הסמוכים אליו. חזית הבניין עשויה מתכת המשנה את המראה שלה בהתאם להשתקפות השמש וחומר המתכת מהדהד גם בעיצוב הפנים, בצורת אריחי האמבטיה, חיפוי האח ועוד. הדירות, שחלקן בנויות כדופלקסים, מתאפיינות בקרות גבוהות, חלונות ענקיים ותחושה כללית של סגנון לופט תעשייתי מרווח. כשהוא נשאל איך היה לעבוד עם שלושת האדריכלים של Graft, מפתח הפרויקט פטריק רייך סיפר: "עבודה עם אדריכלים 'כוכבים' לא רק דורשת יותר תיאום, אלא גם כרוכה בהסתגלות לתהליך היצירה שלהם.
לעתים זה אכן היה מאתגר. אנחנו טיפחנו יצירתיות איפה שזה היה חשוב, אבל גם נאלצנו להציב גבולות לפעמים, במקומות בהם הרגשנו שזה היה הכרחי". לעיצוב החזית לדוגמה, לקבוצת האדריכלים ניתן חופש מוחלט. עם זאת, בכל הקשור לתכנון יחידות המגורים, רייך נאלץ להתערב יותר על מנת להתאים אותן לשימוש היומיומי של הדיירים העתידיים.
בימים אלו הקבוצה מסיימת לבנות עוד פרויקט מגורים מרשים בפרנצלאור ברג, ברחוב Danziger Straße 73-77 הנקרא Paragon Apartments. המתחם כולל 217 דירות יוקרה, גן ילדים, בית-קפה וסופרמרקט אורגני, ובא לשלב את איכות החיים העירונית של השכונה עם הסביבה הירוקה, דמוית הפארק, בא הוא ממוקם.
זאת ועוד, האדריכל הגרמני-איראני זוכה הפרסים האדי טהרני מפתח בימים אלו פרויקט אדריכלי עצום בשטח הריק של נמל Humboldthafen שבשכונת מיטטה. על קרקע של 35,000 מ"ר נבנה מחוז חדש לחלוטין, עם שטחים המיועדים למגורים, מסחר ועסקים, וכל זה עם החותמת העיצובית הייחיודית של האדריכל הנודע.
כך שבמבט לעתיד, נראה כי ברלין תמשיך להוות השראה לאדריכלים מקומיים ובינלאומיים עוד שנים רבות.
בית פרטי במרכז העיר? בעבר זה נתפס כמשהו רחוק מהמציאות, אך כיום בית פרטי במרכז העיר הפך להיות חלק ניכר מהנוף המקומי. מרכז העיר ברלין רואה יותר ויותר בניינים בצורת בתי מרפסות והביקוש גבוה.
משפחות צעירות בעיקר אוהבות את האסטטיקה של העיר המודרנית, ובתי ה"טאון האוס" בני 2 עד 5 קומות מציעים פתרון טוב למגורים נוחים, הכוללים לעיתים גם משרד ביתי, חלונות גבוהים עם הרבה אור, וגינות קטנות שנראות כמו נוה ירוק באמצע העיר.
המושג "טאון האוס" נשמע אולי מודרני אך למעשה הוא בעל הסטוריה ארוכה.
כשאנחנו חושבים על "טאון האוס" אנחנו מדמיינים לרוב בתים פשוטים וצרים עם גינה קטנה, כמו באמסטרדם, לונדון או סאן דיאגו.
בהתחלה התאכסנו בבתים אלו סוחרים אמידים, שרכשו להם דירות בעיר בנוסף לבית שהיה ברשותם בכפר.
בערים רבות, דוגמת ניו-יורק, קיבלו בתים אלו ערך תרבותי ומשמשים גם לעשירים ומפורסמים כמו שרה גסיקה פארקר, סופיה קופולה ואומה תורמן שלכולם בית גן (מרפסת) באיזור מנהטן.
דוגמא נוספת לבתים פרטיים היא ה"סוציאל האוסין"- דיור ציבורי, כפי שניתן לראות ברובע בריץ אשר בשכונת נויקלן בברלין. בין השנים 1925 ל- 1933 החליט הארכיטקט והמתכנן העירוני ברונו טאוט להקים את "הופיסנסידלונג" (מילולית: שיכון פרסת-סוס) בשכונת ניוקולון, כפתרון למחסור בבתים באותו איזור. הפרוייקט כלל מעל ל 600 בתים פרטיים שרובם נבנו סביב הפארק המרכזי שצורתו פרסת סוס.
מתכנני פיתוח עירוני מודרנים חשבו ב-2005 על המודל של אמסטרדם כחלק מ"תכנית העל" ואישרו בנייה באיזור הלא מפותח בין קרויצברג והאוסווגטיפלאץ במיטטה (המוכר כפרידריסוודר). 47 בתים עירוניים נבנו שם, במרחק קצר ממשרד החוץ הגרמני. מה שמיוחד בשרשרת הבתים העירוניים הנ"ל, בנוסף לעובדה שאינם עומדים בתקנים הרגילים של 6.5 מטר רוחב, זה שליזמים והאדריכלים ניתן חופש רב בעיצוב הבתים. התוצאה היתה מרפסות אולטרה-מודרניות מדהימות עם חזית מבריקה הבנויה מלבני קלינקר.
לא בעיני כולם מצאה חן הבנייה החדשה הזאת וחלק אף כינו אותה כ"תחרות הפרודיה האדריכלית".
מנגד, פרוייקטים אחרים בעיר נראים כבר הרבה יותר מאוחדים מבחינה אסתטית.
אזור מבשלת הבירה "שניידר", אשר שימש גם כגן בירה (ביר גארדן) ובית-קפה הומה מאז 1867, ננטש לאחר מלחמת העולם השנייה ועמד שומם במשך חצי מאה. לאחר נפילת חומת ברלין, באמצע שנות ה-90, האיזור "התעורר" מתרדמתו, והחלו להיבנות בו בתים עירוניים בסגנון אנגלי, כשביניהם מסלולים מטופחים להולכי-רגל.
כיום "פרנזלאור גארדן" נחשב לחלום עבור משפחות צעירות שרוצות לגור בעיר ולהרגיש בכפר.
המתגוררים כאן נהנים מתשתיות ידידותיות למשפחה, ועם הפארק הציבורי הענק "פרידריכסיין" הנמצא במרחק הליכה קצר, הנכסים הנ"ל משלבים את כל היתרונות של חיים אורבניים עם סביבת מגורים שקטה ושלווה.
חיים, עבודה ויצירתיות- זה היה הקו המנחה מאחורי הארכיטקטורה של "כפר האמנים" אשר נבנה על אגם רומלסבורג, במזרח ברלין. את המבנים החדגוניים, בצורת הקוביה, הצבועים שחור-לבן, ניתן לזהות ממרחקים. האדריכל באייר- שוברט, אשר פיתח את הקונספט, מסביר: "המטרה היתה ליצור מקום בו אומנים, מוסיקאים ומעצבים למיניהם יוכלו לשלב חיי משפחה עם עבודה יצירתית ממוקדת, בחלל אשר תוכנן במיוחד על מנת להכיל פונקציות אלה, במיקום מעורר השראה וקרוב לעיר". התוכניות הארכיטקטוניות של הבתים מזכירות לופטים פתוחים של אומנים אך עם הרבה מדרגות: בקומת הקרקע יש מטבח וחדר-אוכל, בקומה השנייה נמצא משרד, חדר ילדים וחדר אורחים והקומה השלישית משמשת כחדר מגורים וחלל הסטודיו, עם תקרה שגובהה בין 3.75 ל 5.5 מטר וחלונות ענקיים. בנוסף, הגגות במבנים האלה משמשים כטרסות-שמש.
גם ליד אגם אך במיקום יותר מרכזי, על גבול מיטטה ו-וודינג, מתפתח הפרוייקט של "הפנקוואטר מיטטה" על גדת נהר השפנדאו. היזם והקבלן אגרומקס בנה 11 בתים עירוניים יוקרתיים עם תקרות גבוהות שמגיעות עד 5.5 מטר גובה. כל בית בפרוייקט משתרע על שטח של כ 380 מ"ר וכולל בתוכו סאונה, מרתף יינות, אח ומערכת שאיבת אבק מרכזית. בתים "חכמים" אלה, עם הטרסות המפוארות שלהם, נראים עדיין כלא שייכים לסביבה אך האזור כולו, לרבות ה"המבורגר בנהוף" הסמוך, עובר שינויים רדיקליים ואמור להתפתח אף יותר בשנים הקרובות. המנופים הרבים סביב אתר הבנייה הענק של "אירופה סיטי" מסמנים גם הם עידן חדש של רובעי דירות יוקרה עם בנייני משרדים חדישים וגלריות.
ממערב ל"אירופה סיטי" נמצא האיצטדון "מואביט פוסט סטדיון" וגם האזור הזה משתנה במהירות: מועדון הטיפוס "ג'רמן אלפין קלאב", עם חיפוי העץ החיצוני שלו, הושלם לאחרונה ע"י הארכיטקט סטאל לרמאן מוורזברג.
המגרש אשר שימש בעברו כבריכה ציבורית פתוחה, הפך ל"ספא ובאלי" היוקרתי, המעוצב בסגנון באלי-אינדונזי.
בבלוק הסמוך, דיירים ראשונים החלו זה מכבר לאכלס בתים עירוניים חדשים. כל בית נראה כאילו הוא בנוי משתי לבנות משולבות אחת בתוך השנייה והאפקט מודגש עם שילוב של חומרי בנייה מעץ וצבע לבן. המרפסות המרווחות בקומה השנייה מובילות למדרגות ומשם לגינה קטנה, מה שנותן לתושבי הבית את אשר חיפשו: אלטרנטיבה אמיתית לבית בכפר.
